תאונות עבודה

בנוסף, יכול שתגרם לעובד פגיעה בעבודה שתחשב "מחלת מקצוע". הביטוח הלאומי מכיר ברשימה של מחלות מקצוע אשר יכול ותגרמנה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. כך לדוגמא: עובדים אשר מועסקים בסביבת רעש יכולים להיפגע בשמיעתם ויכול שתגרם להם ירידה בשמיעה ו/או תחושת טנטון (צפצופים באוזניים).

זאת ועוד, יכול שתגרם לעובד פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. הכוונה לנזק שנגרם לעובד עקב פגיעה מצטברת של תאונות זעירות חוזרות ונשנות במסגרת עבודתו. כך לדוגמא: סבל שעם חלוף הזמן ועקב עבודתו המתמשכת נפגע בגבו במהלך עבודתו.

במקרה של פגיעה עקב המקרים אשר צויינו לעיל על הנפגע לדווח למעביד על הפגיעה ובמקביל לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה.

תביעה מול המוסד לבטוח לאומי

מי שתביעתו הוכרה על ידי המוסד לבטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין ימי המחלה שנגרמו לו עד לתקופה של שלושה חודשים מיום הפגיעה כאשר חישוב דמי הפגיעה הינו 75% משכרו הברוטו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.

בנוסף, המוסד לבטוח לאומי מעמיד את הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר עשויה לקבוע נכות זמנית ו/או צמיתה כתוצאה מהפגיעה. במקרה זה, עשוי הנפגע לקבל מענק נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

בגין נכות צמיתה הפחותה מ-9% העובד אינו זכאי למענק נכות. בגין נכות בשיעור של 9%-19% יקבל הנפגע מענק נכות חד פעמי שיחושב לפי בסיס שיעור הנכות שנקבעה לו ו-75% משכרו המדווח בביטוח הלאומי. בגין נכות העולה על 20% לצמיתות ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגע קצבת נכות חודשית.

ממצאי המוסד לביטוח לאומי ניתנים לערעור לועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ולאחר מכן לבית הדין לעבודה.

לציין כי נפגע שנגרמה לו ירידה ניכרת בהכנסה עקב הפגיעה, יתכן ויהיה זכאי לתוספת באחוזי הנכות עד לגובה של מחצית מהנכות שנקבעה לו וזאת לפי תקנה 15 לתקנות המוסד לבטוח הלאומי. כך לדוגמא: נפגע שנגרמו לו 20% נכות לצמיתות ויוכל להוכיח פגיעה ניכרת בהכנסתו עקב הפגיעה, יהיה זכאי לתוספת באחוזי הנכות של עד מחצית מנכותו ואחוזי נכותו יועלו לשיעור של 30%.

בנוסף להגשת התביעה כנגד המוסד לבטוח לאומי יתכן ולנפגע תהיה עילת תביעה נוספת כנגד גורמים נוספים כדוגמת המעביד, חברת הביטוח של המעביד ו/או חברה הביטוח של העובד עצמו. במקרים אלו עשוי הנפגע לקבל פיצוי כספי נוסף מעבר לזה שקיבל מהביטוח הלאומי.

תביעה כנגד המעביד ו/או חברה הביטוח של המעביד

במקרה והפגיעה ארעה במסגרת העבודה, על העובד להוכיח כי הפגיעה ארעה כתוצאה מרשלנותו של המעביד אשר הוא הגורם לפגיעה. עילות לרשלנות המעביד הנן רבות וכמה מהמקרים הנפוצים הם אי אספקה של אמצעי מיגון נאותים לנפגע, אי הדרכה נאותה לענין מהות העובדה שעל העובד לבצע, או עבודה עם ציוד ומכונות לעבודה שאינן תקינות.

במידה והעובד הוכיח רשלנות מטעם המעביד, יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר, עזרת צד ג' וכו'.

במידה והמעביד ביטח עצמו בפוליסת "חבות מעבידים" על מנת להגן על עצמו מפני תביעות רשלנות של עובדים, אזי במקרה זה יהיה לעובד עילת תביעה גם כנגד חברת הביטוח וזאת בתנאי שהצליח להוכיח את רשלנות המעביד.

תביעה כנגד חברה הביטוח של העובד

ישנם מקרים בהם העובד ביטח עצמו בפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה ו/או ביטוח נכות עקב תאונה. במקרה זה יתכן ולנפגע תהיה עילת תביעה כנגד חברת הביטוח בה הינו מבוטח עקב הפגיעה בעבודה.

חשוב לציין כי במקרים מסוג זה, בזמן שתביעה כנגד המעביד תתיישן בחלוף 7 שנים ממועד הפגיעה בעבודה, הרי שתביעה לפי פוליסת ביטוח (כדוגמת פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה או תאונות אישיות) תתיישן כבר אחרי תקופה של 3 שנים, כאשר מרוץ ההתיישנות נעצר רק עם הגשת התביעה לבית המשפט ואין די בהגשת פניה בכתב או בע"פ למעביד או לחברות הביטוח.

תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה

תאונת דרכים שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ואו בדרכו מעבודתו לביתו או בדרכו מביתו לעבודתו הינה תאונת עבודה בהגדרה. במקרה זה לנפגע זכויות במסגרת חוק הביטוח הלאומי וגם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. במקרה זה יקבל הנפגע פיצוי כספי מהמוסד לבטוח לאומי כנפגע עבודה וגם מחברת הביטוח כנפגע תאונת דרכים, אולם סכום הפיצוי שיקבל הנפגע לעולם לא יעבור את ה-100% המגיעים לו משני הגורמים יחדיו מאחר והסכומים שהנפגע יקבל מהמוסד לביטוח לאומי ינוכו מסך הפיצוי שהינו זכאי לקבל מחברת הביטוח.

כיצד נקבעים אחוזי נכות בתאונת הדרכים שהינה גם תאונת עבודה

קביעת אחוזי הנכות של נפגע תאונת דרכים קובעת את גורלו של הנפגע ככל שהדברים אמורים לענין הפיצוי הכספי שיקבל כתוצאה מהתאונה.

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה בהגדרה, קיימות בפניו שתי אפשרויות לצורך קביעת אחוזי נכותו כתוצאה מהתאונה:

• האפשרות הראשונה – לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לבטוח לאומי אשר תבדוק ללא כל עלות כספית את הנפגע ותקבע את שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה. במקרה זה תחייב קביעת הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי לא רק את הנפגע עצמו אלא גם את בתי המשפט וחברות הביטוח בעת הגשת התביעה לפיצוי.אפשרות זאת יכולה להיות לעיתים בעייתית לנפגע ולא תמיד מומלצת מאחר והנפגע תלוי בממצאי המוסד לביטוח לאומי שהינו המוסד שאמור לבדוק את הנפגע ועל סמך ממצאיו עצמו, ליתן פיצוי לנפגע.
• האפשרות השניה – לבקש מינוי מומחה רפואי של בית המשפט אשר יבדוק את הנפגע ויקבע את נכותו וזאת בטרם פניה לועדה רפואית של המוסד לבטוח לאומי. במקרה זה חוות דעתו של המומחה הרפואי תהיה זאת שתחייב את כל הצדדים.אפשרות זאת עשויה להיות עדיפה על האפשרות הראשונה אם כי במקרה זה תעלה השאלה מי יממן את עלות חוות הדעת הרפואית, חברת הביטוח או הנפגע.

  חשוב לדעת: מאחר ויתכנו פערים משמעותיים בין ממצאי הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי לבין המומחים הרפואיים של בית המשפט, ממצאים אשר אף יכולים לחרוץ את גורל התביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום על מנת שיוכל לייעץ לנפגע לענין הדרך המתאימה והראויה לניהול תיקו וזאת כדי למקסם את הפיצוי הכספי הניתן לקבל בגין הפגיעה.

בטרם קבלת החלטות בנושא, יש להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום הנזיקין ולהיות מיוצג על ידו בטרם הגשת תביעה.

להערכה חינם של סיכויי תביעתך וסכום הפיצוי אותו ניתן לתבוע ו/או לתיאום פגישת ייעוץ משפטי בחינם,